“מה הבעיה? אני אכין צליל המתנה בעצמי”
קריינות מקצועית, כמו שכבר הבהרתי כאן לא פעם, מתחילה בעברית נכונה. בעבודתו, על הקריין לשלוט ברזי השפה העברית, על מנת לא להיגרר לטעויות מיותרות ולא להתעכב על טקסטים שיש להקריא. בפעמים הקודמות שבהן הזכרתי כאן סוגיות בעברית, דיברתי על דגשים ושם המספר, כמו גם על ו’ החיבור וזכר ונקבה בקריינות מקצועית.
הפעם אשתף אתכם בסוגיות שאף הן קריטיות לעבודת הקריין. מדובר בפיסוק נכון, בטעויות הנפוצות של בניין הפעיל ובהגייה מלעלית ומלרעית. נתחיל.
פיסוק נכון
טוב, אני מודה שהכוונה שלי כאן היא לאו דווקא לפיסוק שנכון מבחינת כללי העברית, אלא פיסוק שעל קריין מקצועי לאמץ במטרה להקל על קריאת המשפט. הפיסוק יסייע מאוד לכל קריין לקרוא את הטקסט כמו שצריך מבחינת אינטונציה ולנשום נכון.
לדוגמא, אם ניקח את המשפט הגולמי הבא: “נשיא צרפת פרנסואה הולנד ביקר בגרמניה ונפגש עם הקנצלרית אנגלה מרקל על רקע המשבר הכלכלי”. המשפט בפיסוק נכון שעוזר לקריין, ייראה כך: “נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ביקר בגרמניה ונפגש עם הקנצלרית אנגלה מרקל, על רקע המשבר הכלכלי”. נסו לקרוא בעצמכם. מרגישים בהבדל? כמובן שהפיסוק משתנה מקריין לקריין, אבל העיקרון ברור – פיסוק נכון של המשפט על ידי הקריין יאפשר קריאה נכונה יותר של הטקסט.
טעויות נפוצות בבניין הפעיל
אחת הטעויות המרכזיות בעברית היא הגייה לא נכונה של פעלים מבניין הפעיל. את הבניין יש לקרוא עם חיריק באות ה”א, ולא עם צירה (E), מלבד במקרים מיוחדים. ולכן למשל, הפועל “הזמין” ייקרא “Hizmin” ולא “Hezmin”. עבור דוברי עברית בכלל וקריינים בפרט, הגייה נכונה של פעלי בניין הפעיל היא קריטית. רק כאשר האות הראשונה בשורש גרונית או בשורשים מגזרות מיוחדות, הניקוד שיבוא על האות ה”א יהיה בצירה: החלים, העמיד, הזיז, הגן ועוד. לקריאה בנושא אני ממליץ לבקר באתר השפה העברית.
הגייה מלעלית ומלרעית
קריין מקצועי יבדיל בין מילים הנקראות בהטעמה מלעלית למילים הנקראות בהטעמה מלרעית. ההטעמה היא למעשה הדגשה של הברה מסוימת במילה – כשמדובר במלרע, ההטעמה היא בהברה האחרונה (למשל: רשימה, קילוף, רוצים). כשמדובר במלעיל, ההטעמה היא לפני ההברה האחרונה (למשל: מעודדת, פסח, אלף). ישנן כמה מילים שבשפת היומיום נוטים להגות במלעיל ולא במלרע, ועל קריין מקצועי לדעת לא ליפול דווקא בהם. בין המילים האלה: שמונה, ארבע, גלידה, קרקע.
Related posts
